שמי שובל מדמון, אני בן 33 נכה המתנייד בכיסא גלגלים

נכה מלידה עם שיתוק בפלג גוף תחתון ואני רוצה לשתף אתכם/אתכן קצת בדרך המאתגרת שעברתי כדי לתת לכם/ לכן קצת השראה ואור לחיים אז כמו שאמרתי נכות מולדת, כבר במהלך הלידה עדכנו את ההורים שלי ו של אחיי שאחד התאומים (אני) יוולד נכה, והוריי אשר חיכו זמן רב להריון הזה החליטו בכל זאת לאפשר לי להגיע לעולם הזה להיוולד נכה לעולם שבו רוב האנשים רגילים (כאלה שהולכים רגיל) הוא בהחלט משימה מאתגרת ודאגו לשלב אותי במסגרות רגילות (בגן,בבית ספר) וכך נתנו לי הרגשה שאני חלק מהחברה. אך בהחלט היו מצבים שהזכירו לי שיש לי מגבלות , כמו טיולים בבית הספר שלא יכולתי לצאת אליהם וזה בעיקר השאיר אותי בתחושת אכזבה , והתזכורת לכך שאני מוגבל, אבל לא נתתי לדבר הזה להפריע לי כן יצרתי חברויות ולמזלי הסביבה שלי תמכה ונתנה לי להרגיש שאני שייך וכך פיתחתי אהבה כתחביב

לאפייה כבר בגיל 10 גם בגילאים מאוחרים יותר לא ויתרתי לעצמי והתנדבתי ל צבא ונתתי מעצמי כמה שרק יכלתי, עשיתי טיול שחרור מדהים עם אמא שלי בדרום אמריקה ולאחר מכן כבר התחלתי לחפש עבודה, בטח אתם מתארים לעצמכם שזאת

לא הייתה משימה קלה בכלל חיפשתי הרבה זמן, גם בעזרתם של ביטוח לאומי אך זה לא צלח במיוחד , מצאתי בזמנו עבודה שלצערי לא החזיקה לתקופה ארוכה ב מפעל לוריאל קוסמטיקה כי לא הבנתי את העבודה ואת האמת לא אהבתי אותה איפשהו לקראת גילאי